המרכז לחקר הביטוי החזותי של השואה
The Centre for the Study of Holocuast Visualization

השואה היא מאורע היסטורי חסר תקדים בתולדות המין האנושי בכלל, ובהקשר של מעשי רצח עם בפרט. הסיבה המרכזית לכך מצויה ביסוד האנטישמי באידיאולוגיה הנאצית, שסיפק את התשתית התיאורטית שאפשרה הקמת מנגנון השפלה, גירוש, שעבוד, ביזה ורצח שתכליתו הייתה הכחדת הציביליזציה היהודית באשר היא.
ברבות השנים זכה חקר השואה למגוון רחב של התייחסויות אקדמיות. רובן בשדה ההיסטורי, אך חלקן גם בתחום המשפט, הפילוסופיה והחינוך. מחקרים אלו התרכזו בחקר אספקטים שונים של השואה עצמה והתבססו בעיקר על תיעוד היסטורי ועל עדויות ניצולים.
אך השואה לא נותרה בגדר מושא בלעדי למחקר אקדמי – במשך הזמן צלמים, קולנוענים, ואמנים פלסטיים יצרו מגוון רחב של מרחבי ייצוג שבקשו להציג את קורות השואה לקהל הרחב, תוך הענקת פרשנות אישית. גם מפעלים אלו זכו למחקר אקדמי, אלא שהוא התמקד לא במאורע עצמו אלא בשיטות בהן השתמשו אמנים מתחומי היצירה השונים בכדי לייצגו.
המרכז לחקר הוויזואליזציה של השואה מבקש להיכנס בתווך שבין שני התחומים האמורים. כלומר, לבחון את היצירה האומנותית כמעשה המעצב ידיעה, תודעה והנצחה.